שלושה לקחים שהשפיעו על עבודתי כמנהלת בחברת הייטק גלובלית

מאת ג'ולי פריש, מנהלת שיווק ראשית בחברת NetApp העולמית

כמי שעבדה כמנהלת הייטק בכירה במשך שנים רבות בעמק הסיליקון, לעיתים קרובות שואלים אותי על עבודתי כאישה מנהלת בענף זה. לעיתים אני חושבת שאנשים פשוט רוצים לחזק את האמרה ש"זהו מועדון של גברים" או לקבל תשובה שנויה במחלוקת על תקרת הזכוכית. אבל הניסיון שלי הוא למעשה בדיוק הפוך ואני מאמינה שזוהי תוצאה ישירה של שלושה לקחים שלמדתי בגיל צעיר מאד. כולם נשארו איתי ומלווים את הגדרת הגישה שלי לקריירה. חלקתי את מחשבותיי בוועידת הנשים הגלובלית של מיקרוסופט לאחרונה והתגובות שקיבלתי היו נלהבות ולכן חשבתי שיהיה נכון לחלוק אותן גם בפניכם.

הניחו שהדלת היא פתוחה
אני זוכרת כשהייתי בכיתה ד' ורציתי לשחק פוטבול. הייתי הטומבוי של הכיתה ואהבתי את המשחק. האמנתי שבית הספר שלנו צריך להקים קבוצת פוטבול אז צעדתי ישר לתוך משרד המנהל ושאלתי אם אוכל להקים קבוצה. להפתעת כולם הוא אמר כן. ראיתי כמה, לדעת כולם, הייתי נאיבית. כמובן, לא יכולתי למצוא מספיק בנות נלהבות כמוני והתוכנית לא יצאה לפועל לאחר כמה אימונים, אבל עבורי זו הייתה דוגמה לכמה חשוב הלקח שלעיתים צריכים ללמוד כדי להגשים את מה שאת רוצה ולא לתת לתפיסות של מגדר להתוות עבורך את הדרך.

רדפי אחרי התשוקה שלך
אומנויות לחימה, צילום, פוטבול, טכנולוגיה, מחקר מדעי, ניהול – תעשי את הדברים שאת אוהבת הכי הרבה. אל תבחרי במשהו בגלל שאת חושבת שאת צריכה לבחור בו ואל תעדיפי בחירה שתייסר אותך אחר כך אם אינך באמת רוצה בה. אם את חושבת שמנועים הם מרתקים ואת רוצה לפרק אותם ולבדוק איך הם עובדים - לכי על זה! אל תתני לפעילות שהיא כביכול "גברית" לעצור אותך. ממשי את הדברים שמרגשים אותך, ודאי שאת משמשת דוגמא לאחרות שיעקבו אחרי הדלת שפתחת עבורן.

אל תישאי על גבך צלבים
אני מתכוונת לכך. כשהייתי קטנה, הייתי ילדת המזבח בכנסייה שלי. רציתי לצעוד בראש התהלוכה ולשאת את הצלב - תפקיד שדרש את ההתנהגות הטובה ביותר במהלך השבוע הקודם. למרות זאת, תמיד ילד קיבל את הכבוד הזה. שאלתי את הכומר מדוע לא נותנים לבנות לשאת את הצלב. הוא הגיב שזה לא נושא של מגדר, אלא שהצלב כבד. התעקשתי שאני יכולה להתמודד עם זה ואכן מינו אותי לתהלוכה הבאה. כפי שאתם יכולים לדמיין, הצלב היה כבד מאד. כמעט ולא יכולתי להחזיק אותו ישר ועד הזמן שהגענו לכנסייה הכומר היה צריך לעזור לי. מאז אותה פעם, תמיד נזהרתי להבין את המשקל ואת האחריות של התפקידים שאותם מילאתי ולוודא שאני מוכנה לשלם את מחיר ההצלחה, להקריב את מה שעבודתי דורשת ממני ולבנות את הצוות הנכון של אנשים מסביבי שיעזרו לי להגשים את מטרתי.

אני חושבת על הלקחים האלה בכל פעם שאישה מוכוונת קריירה רוצה לדעת איך לשבור את תקרת הזכוכית. כשאני חולקת את הלקחים האלה, אני מעודדת כל אחת מהן להמשיך במסע שלה. אני מאמינה שכל אחד מאתנו יכול להיות מנהל מצליח, עלינו רק להיות בעלי תשוקה לעסקים, לקחת סיכונים ולהסתכל מעבר למכשולים. כולנו יכולים לאמץ את הלך המחשבה הזה בעוד אנו מנתבים את השביל המקצועי שלנו.